|
|
|
|
| |
|
א - ל - ו - ל !
הקריאה הזו חודרת ללב כל יהודי וקוראת לו לשוב, להתעורר, לתקן, להתחזק, להתבונן, לשפר, לעלות ולהתעלות.
כבר רבותינו הראשונים חיברו לנו ספרי מוסר כדי להיטיב אורחותינו, אך נדמה כי ספר המוסר המזוהה ביותר עם חודש אלול וההכנה לימי הדין והרחמים, הוא ספר "שערי תשובה" של רבינו יונה גירונדי.
בהקשר לכך נצטט שתי מובאות:
באורחות חיים (מיוחס לרא"ש, יום השבת סע' טז) כתב: שיקרא אגרת התשובה שחיבר רבינו יונה ז"ל בשבוע שיחול ראש השנה להיות בתוכה.
רבי ישראל סלנטר המליץ (אור ישראל איגרת ז): גם באלול אם כי העת קצר, יראה ללמוד הספר הקצר כמו שערי תשובה לרבינו יונה וכו'.
עדויות רבות ישנן על כל גדולי עולם - יכלה הנייר מלפורטן - שהיו הוגים תדיר בספר זה, ובפרט בחודש אלול.
* * *
מי לא הזיל דמעה בהישמע הבשורה הנוראה, עת נלקח בסערה השמימה נשיא מועצת חכמי התורה מרן ראש הישיבה חכם שלום כהן זצוק"ל.
פעם נשאל ראש הישיבה רבי שלום על ידי כמה ראשי ישיבות, כיצד לנהוג עם בחורים אשר מתקשים לשוב וללמוד לאחר ימי בין הזמנים, כיצד לסייע להם להישאר במסגרת ישיבתית ולגדול בתורה?
השיב רבי שלום: "יש להקפיד לעסוק בלימוד המוסר כל יום, וזה מה שמחזק בהתמדה התורה ויראת שמיים".
כשנשאל באלו ספרי מוסר מומלץ לעסוק, השיב: "ספר שערי תשובה ומסילת ישרים". והוסיף: "המעמיק בלימוד ספרי מוסר אלו יועיל לו להתעלות בתורה ויראת שמים".
יה"ר שנזכה לשוב בתשובה שלמה ולכתיבה וחתימה טובה
העורך
|
|---|
|
|
|
| |
|
לכל יהודי, בכל התקופות, עד ביאת גואל צדק
החפץ חיים - רבינו ישראל מאיר הכהן זי"ע היה אומר בשם הגר"ח מוולוז'ין: ספרי המוסר השונים אינם שווים לכל נפש, לאחד מתאים הספר "ראשית חכמה" בעוד שלשני מתאים הספר "שבט מוסר", או "חובת הלבבות", "מסילת ישרים" וכדומה. אולם ספר אחד ישנו שמתאים לכל יהודי, בכל הזמנים ובכל התקופות עד ביאת גואל צדק, הלא הוא הספר "שערי תשובה" לרבנו יונה.
וההסבר לכך פשוט, כיון שהספר שערי תשובה מיוסד בעיקרו על ההלכה, ומחברו נמנה על גדולי הפוסקים הראשונים, והלא ההלכה אינה משתנה לעולמים ואינה מוציאה שום אחד מישראל מן הכלל ("החפץ חיים", ישר, עמ' תעז).
וכן כתב החפץ חיים בהקדמה לספרו (בהגהה): ואל יפלא בעיני הקורא כיון שכל הספר הזה הוא מיוסד על עיקרי ההלכה, למה אני מביא בכמה מקומות ראיות מספר שערי תשובה לרבינו יונה שהוא מכלל ספרי מוסר? כי באמת נראה לעיניים למתבונן היטב במאמריו הקדושים בכמה מקומות ששמר ודקדק את דבריו שלא יצא מגדר הדין.
|
|---|
|
| |
|
מדוע קרא רבינו יונה לספרו על מסכת בבא בתרא - "עליות"?
מלבד ספר "שערי תשובה", חיבר רבינו יונה חיבורים נוספים. ואגב נזכיר, כי הספר "שערי תשובה" הוא רק חלק מתוך החיבור "שערי צדק" שנותר בידינו. ברוב ההוצאות הוסיפו גם את "יסוד היראה" שהוא כפי הנראה "שער היראה" מתוך החיבור.
על הספר "שערי העבודה" שהמו"ל ייחסו לרבנו יונה ולחיבורו "שערי צדק" - קמו עוררין. מרן הגר"ח קניבסקי זצוק"ל טען בשם אביו הסטייפלער זצוק"ל, כי חיבור זה לא יצא מקולמוסו של רבינו יונה (ארחות רבינו הקהלות יעקב ח"ה אות קמב), אך לא ביאר טעמו ונימוקו. במהדורה נוספת שהוציא המו"ל, הוסיף מאמר המאשש את הייחוס.
רבינו יונה חיבר בנוסף פירוש למסכת אבות ולמשלי, וכן חיבורים נוספים. מחידושיו על כמה מסכתות התלמוד נותר בידינו חיבורו למסכת בבא בתרא בלבד - "עליות דרבנו יונה". הסיבה שהספר נקרא כן, הוא משום שרבינו יונה נהג לסכם את חידושיו - ואת תחילת סיכומו הוא פותח ב"עלה בידנו".
ישנם חיבורים שנכתבו על ידי תלמידיו, כדוגמת רבנו יונה על הרי"ף במסכת ברכות.
|
|---|
|
| |
|
אם יש לך שאלה שתרצה שנעסוק בה בגיליונות הבאים לחץ כאן ושלח אותה אלינו
|
|---|
|
|
|
| |
|
|
|
"ליבון שמעתתא" - על ענייני ארבעת המינים, מאת הרה"ג רבי יהודה גארעליק שליט"א. כשמו של הספר כן הוא, מלבן בבהירות את כל שיטות הראשונים והאחרונים בענייני ארבעת המינים, עד לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא.
|
|
| |
|
|
"נוהג כצאן יוסף" - תולדות חייו ופועלו של רבה של העיר בת-ים הגאון רב יוסף בר-שלום זצוק"ל. בספר תוכלו לקרוא על שקידתו העצומה בתורה, על פרקי חיים מפעימים, ועל ארבעים שנות כהונה בה הפריח את בת-ים למקום תורה.
הספר נכתב ביד אומן ועוצב בצורה משובבת עין, כמו כן שולבו בו תמונות רבות ונדירות.
|
|
|
| |
|
|
|
"מאמר תשובה" - עבודת התשובה בדורנו. שיחותיו של המשגיח הרב יונתן אבר שליט"א נערכו ביד אמן על ידי הרב י. רוזנקרנץ.
כעת הוציא לאור מכון "ישרים דרכי ה'" מהדורה חדשה המותאמת לנשים ובנות סמינר.
|
|
|
|
| |
|
ליקוט ויצירה
ניתן להבדיל בין שני סוגי ספרים: ספרים המבוססים על ליקוט דברי אחרים, וספרים המבוססים על חידושים עצמיים.
בולט הדבר שבעתיים בספרי מוסר, יש המאירים את הדברים בזוית שונה, או סוללים דרך חדשה. ויש שכל עניינם הוא ליקוט מאמרי חז"ל ודברי רבותינו ראשונים ואחרונים, לעורר את לב המעיין.
על הקבוצה הראשונה נמנה את ספר "שערי תשובה" ו"מסילת ישרים" לרבנו הרמח"ל. ובקבוצה השניה נציין לדוגמה את הספר "ארחות יושר" למרן הגר"ח קניבסקי זצוק"ל.
בעוד שבציטוטים יש לדייק בהבאתם, מאידך, כאשר הספר רק מסתמך על הציטטות ונותן פרשנות חדשה, אזי יתכנו כמה פירושים למאמר חז"ל.
אך גם בזה וגם בזה, על העורכים לבדוק כל מראה מקום לגופו, ולחקור אחר המקור ככל שידם מגעת. רואים אנו פעמים רבות, כי המראה מקום נכתב בהעתקה מאחרים שציינו מקור זה, והטעות שעלתה בידי המציין הראשון חזרה ונשנית.
יתרה מזו, עיתים שהציטוט עצמו או ההבנה בו שגויה, ואילו היה העורך מעיין במקור הדברים היה נשמר מלבוא לידי טעות.
שמעתי פעם להמליץ על כך את המשנה באבות (פ"א מ"ח): 'כשיהיו בעלי דינים עומדים לפניך יהיו בעיניך כרשעים' - כאשר ראית שמציינים למקום פלוני, אל תאמין לנכונותו עד אשר תבדוק את הדבר. 'וכשנפטרים מלפניך' - אך לאחר שחקרת אחר המקור, 'יהיו בעיניך כזכאין'. (הרב י. י. ב.)
|
|---|
|
| |
|
מדוע כתב רבינו יונה את הספר "שערי תשובה"?
הפולמוס על ספרו של הרמב"ם "מורה נבוכים" ובעיסוקו בפילוסופיה החל עוד בחיי הרמב"ם, אך למעשה הפולמוס פרץ במלוא חריפותו רק כארבעים שנה לאחר מכן.
רבינו שלמה מן ההר, ושנים מתלמידיו: רבינו יונה ורבי דוד בן שאול הטילו חרם על ספרי הרמב"ם. לעומתם יצא רבי אברהם בן הרמב"ם להגנת אביו ועוד רבים אחרים עימו, וכן שיגר הרמב"ן אגרת לרבני צרפת לבאר ולטהר את שמו ושיטתו של הרמב"ם.
נתגלגל הדבר, ותומכי החרם פנו לאינקוויזיציה והביאו בפניהם את דיבתם רעה של כתבי הרמב"ם. מיד יצאה הקריאה להעלות על המוקד את כל ספר הרמב"ם. לפי עדותו של תלמידו של רבינו יונה - רבי הלל בן שמואל (אגרת קנאות עמ' יד), ראה רבינו יונה בשריפת התלמוד (ראו גליון 15) שארעה 40 יום לאחר מכן, כעונש משמים על אשר שלחו יד בספרי הרמב"ם, וכה אמר:
'הנני מכה על פני ובוש ומתחרט, על אשר פערתי פי נגד רבינו הקדוש הרב משה בן מיימון וספריו, והנני מודה מלב ונפש ואומר: משה אמת ותורתו אמת וכולנו בדאין'.
רבינו יונה קיבל על עצמו להשתטח על קברו של הרמב"ם ז' ימים, ולבקש מחילה בפני עשרה אנשים.
ישנה שמועה (ראו המורה לדורות - רבינו משה בן מימון עמ' 106) כי בעקבות המעשה, כתב רבינו יונה את החיבור "שערי תשובה", אך לא נמצאו סימוכין לשמועה זו.
|
|---|
|
| |
|
אם יש לך מושג שתרצה ללמוד עליו בגיליונות הבאים לחץ כאן ושלח אותה אלינו
|
|---|
|
| |
|
"באר אברהם" - רבי אבא'לי פאסוועלער (גליון 16)
נשאלנו פעמים רבות, היכן ניתן להשיג את הספר "באר אברהם". הספר הוא ליקוט של תשובות וחידושים שהותיר אחריו רבי אבא'לי בכתב-יד.
את הספר ערך הרב שמואל דוד הלוי, בהוצאת "מכון ירושלים", תשס"ג (סרוק ב"אוצר החכמה" לבעלי חבילת מכון ירושלים).
כיצד ראוי לנקד - שאלת חכם (גליון 16)
הרב משה ט. מבקש להעיר: בנוגע למלה אומלל או אֲמֵלָל. האבן עזרא ביאר שאומלל אני - אינו 'תואר' כמו בלשוננו, אלא פועל. ובאמת היה צריך להיות כתוב 'אומללתי' או 'מאומלל אני', א"כ אין סתירה בין 'אֲמֵלָלִים' ל'אומלל אני'.
הרב משה ח. א. מוסיף ביאור: עי' רש"י על תהלים כי אומלל אני, של מילים הדומות. ובקצרה, כנראה שכולן מורות על ענין חוסר / גריעה. ומאותה נגזרת יצאו מילים רבות שמשמעותן נרחבת ושונה, אך לא לחלוטין.
מילה (ברית) - נימול, (בשם ה' כי) אמילם, אומלל, אמל (יחיד של אמללים), וישנם עוד רבים - משמעות שונה, מקור זהה, ושימוש נרחב.
|
|---|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
